ߞߘߐ ߟߎ߬ ߘߟߊߡߌ߬ߘߊ߬ߟߌ ߝߐߘߊ ߘߏ߫ ߦߣߎߛߊ߫ - ߋߓߙߋߞߊ߲ ߘߟߊߡߌ߬ߘߊ - ߞ߭ߊ߬ߟߌ߯ߝߊߕߎ߫ ߘߊ߯ߙߎ-ߛߊ߬ߟߊ߯ߡߌ߫ - ߞߐߜߍ ߝߙߍߕߍ 212 - ߞߎ߬ߙߣߊ߬ ߞߟߊߒߞߋ ߔߘߋߞߎ

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 26

۞ لِّلَّذِينَ أَحۡسَنُواْ ٱلۡحُسۡنَىٰ وَزِيَادَةٞۖ وَلَا يَرۡهَقُ وُجُوهَهُمۡ قَتَرٞ وَلَا ذِلَّةٌۚ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلۡجَنَّةِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ

26 אללה מעניק את הטוב לעושי הטוב (בעולם הזה) ועוד יותר, ואת פניהם לא יכסה אבק ולא השפלה, אלה הם אנשי גן העדן אשר יישארו בו לנצח,

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 27

وَٱلَّذِينَ كَسَبُواْ ٱلسَّيِّـَٔاتِ جَزَآءُ سَيِّئَةِۭ بِمِثۡلِهَا وَتَرۡهَقُهُمۡ ذِلَّةٞۖ مَّا لَهُم مِّنَ ٱللَّهِ مِنۡ عَاصِمٖۖ كَأَنَّمَآ أُغۡشِيَتۡ وُجُوهُهُمۡ قِطَعٗا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مُظۡلِمًاۚ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ

27 ולאלה אשר עשו מעשים רעים, העונש על הרעה יהיה רעה כמוה. והשפלה תכסה את פניהם, ולא יהיה להם מגן מפני אללה, ופניהם כאילו כוסו בקרעי אפלה קודרים כלילה, אלה אנשי האש אשר יישארו בה לנצח.

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 28

وَيَوۡمَ نَحۡشُرُهُمۡ جَمِيعٗا ثُمَّ نَقُولُ لِلَّذِينَ أَشۡرَكُواْ مَكَانَكُمۡ أَنتُمۡ وَشُرَكَآؤُكُمۡۚ فَزَيَّلۡنَا بَيۡنَهُمۡۖ وَقَالَ شُرَكَآؤُهُم مَّا كُنتُمۡ إِيَّانَا تَعۡبُدُونَ

28 ביום אשר נקבץ את כולם יחדיו(יום הדין), אז נאמר למשתפים, עמדו במקומכם אתם ושותפיכם (ששיתפתם עם אללה)! אז נפריד ביניהם, והשותפים (האלילים שעבדו) יאמרו: “לא אותנו עבדתם,

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 29

فَكَفَىٰ بِٱللَّهِ شَهِيدَۢا بَيۡنَنَا وَبَيۡنَكُمۡ إِن كُنَّا عَنۡ عِبَادَتِكُمۡ لَغَٰفِلِينَ

29 ודי באללה כעד בינינו ובינכם, מעולם לא שמנו לב כי עבדתם אותנו”.

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 30

هُنَالِكَ تَبۡلُواْ كُلُّ نَفۡسٖ مَّآ أَسۡلَفَتۡۚ وَرُدُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِ مَوۡلَىٰهُمُ ٱلۡحَقِّۖ وَضَلَّ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ

30 ואז תישפט כל נפש לפי מעשיה הקודמים (בעולם הזה), ואז יושבו אל אללה, אדונם הצדק, ויתרחקו מהם האלילים שבדו.

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 31

قُلۡ مَن يَرۡزُقُكُم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ أَمَّن يَمۡلِكُ ٱلسَّمۡعَ وَٱلۡأَبۡصَٰرَ وَمَن يُخۡرِجُ ٱلۡحَيَّ مِنَ ٱلۡمَيِّتِ وَيُخۡرِجُ ٱلۡمَيِّتَ مِنَ ٱلۡحَيِّ وَمَن يُدَبِّرُ ٱلۡأَمۡرَۚ فَسَيَقُولُونَ ٱللَّهُۚ فَقُلۡ أَفَلَا تَتَّقُونَ

31 אמור: “מי מפרנס אתכם מן השמים ומן הארץ, ומי נתן לכם את השמיעה ואת הראיה? ומי מוציא את החי מן המת ואת המת מן החי? ומי מתכנן את הצווים? הם יאמרו: “אללה”, אמור: “האם לא תיראו ממנו?”.

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 32

فَذَٰلِكُمُ ٱللَّهُ رَبُّكُمُ ٱلۡحَقُّۖ فَمَاذَا بَعۡدَ ٱلۡحَقِّ إِلَّا ٱلضَّلَٰلُۖ فَأَنَّىٰ تُصۡرَفُونَ

32 כמו כן, אמור: “זה הוא אללה ריבונכם הצדק. ואין דבר מלבד הצדק מלבד התעייה. לכן, כיצד אתם סוסים?”

ߟߝߊߙߌ ߘߏ߫: 33

كَذَٰلِكَ حَقَّتۡ كَلِمَتُ رَبِّكَ عَلَى ٱلَّذِينَ فَسَقُوٓاْ أَنَّهُمۡ لَا يُؤۡمِنُونَ

33 לכן פסיקתו של ריבונך הוכחה כנכונה עד אלה המופקרים, כי הם אינם מאמינים.